מהו 'הסטרטר' של האהבה?

הסטייפלר זצ"ל כתב לתלמידו: "וברור שאין כוונת חז"ל לאהוב אשתו מצד אהבה הטבעית לנשים, אלא לאהבה מסוג אהבת חברים … וכן האהבה מצד הכרת הטובה …". נמצאנו למדים שהבסיס לאהבה הוא הכרת הטוב ההדדית.

בעלים יקרים, נשות דורנו נשים צדקניות, והן ראויות להערכה עמוקה מאד. היום האשה היא גם 'שר הפנים' וגם 'שר החוץ'. היא אופה ומבשלת, מנקה ודואגת לכל צרכי הבית, וגם יוצאת לעבוד.

בנוסף לכך היא גם יולדת לנו ילדים! כשהיא בהריון ההורמונים אצלה משתוללים, היא סובלת מבחילות וצמרמורות, יש לה צירים מדומים ואמיתיים, וחוש הריח שלה מתחדד…  כששואלים אותה: איפה בעלך? היא מריחה ואומרת: בנתיבי איילון!  ואני שואל: האם גבר מסוגל ללדת?

גבר לעולם לא יבין מהו התהליך של הריון ולידה מכיוון שהוא לא חש זאת בעצמו. יתרה מזאת, די לו לחלות בשפעת והוא כבר לא מתפקד וצריך לטפל בו כמו בתינוק…

כשאשה יולדת, היא מקבלת צירים שמביאים אותה עד לשערי מוות. אין שום התחייבות שהיא תרד ממיטת הלידה בשלום. חז"ל מגלים לנו שאבריה של האשה מתפרקים בשעת הלידה ואין כוחותיה חוזרים אליה עד עשרים וארבעה חודשים. והאשה מסכנת את עצמה ואת חייה בלידות ולמרות זאת היא מוכנה להמשיך וללדת.

אשה אחת אמרה לבעלה: אני מוכנה ללדת רק 15 ילדים ואפילו אחד לא יותר. שאל אותה בעלה: למה? היא ענתה: אני לא מוכנה שיקראו לי: M-16.

זאת ועוד, ישנן נשים שסובלות מצירים זמן ארוך לפני הלידה. תוך כדי האשפוז שלפני הלידה, היא קיבלה שיחת טלפון מבעלה: אם זו בת, את חוזרת הביתה באוטובוס… והוא אמר לעצמו: יש לה טבע ללדת בנות, יש לה טבע…  ואני שואל: מי קובע את מין העובר, האמא או האבא?… האבא כמובן!  אז יש לו טבע…  חוץ מזה, ישנם שלושה שותפים באדם – הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו. אז אם לבעלה יש תלונות, שיפנה לבורא… מה הוא רוצה ממנה?

ובאמת, מה זה משנה אם זה בן או בת? העיקר שהתינוק בריא. ובכלל, אני לא מבין למה הוא מתלהב מבנים. דבר ידוע הוא שיותר קל לגדל בנות מאשר בנים. הבנים, בדרך כלל יותר איטיים, אפנדים, ואוהבים פינוקים. הבנות לעומתם זריזות וְקלִילוֹת.

בבוקר, הבת קמה ומתלבשת מהר. וְהַבֵּן, מושיט את הרגל ואומר: אבא, תנעל לי את הנעל. האבא אומר: תרים את הגרב. וְהַבֵּן משיב: אבא, אני לא מגיע לגרב. הַבֵּן הגיע לגיל 12, אומרים לו: שפוך את  הזבל… והוא עונה: תביא 5 שקל… – לך למכולת… – 9  שקל… הילד הפך להיות איש עסקים… לכן זה באמת לא משנה אם זה בן או בת.

כשאשה נמצאת בחודש התשיעי להריונה והיא מקבלת צירים ביום השבת, מחללים עליה את השבת משום פִּקוּחַ נפש, שפירושו – סכנת חיים. בעל יקר שים לב, אשתך סיכנה את חייה מספר פעמים כדי שיהיו מי שיקראו לך 'אבא', כדי שיהיו מי שיחבקו אותך בשובך מהעבודה. האם יש גבר שסיכן את חייו בשביל אשתו אפילו פעם אחת???

בנוסף לכך היא מניקה את הילד, שולחת אותו כל בוקר לגן של שושנה עם פרוסה ובננה, מְלַוָוה אותו במשך בית הספר היסודי, עוברת איתו את התיכון ומכינה אותו למבחנים.  –  נא להעריך!

אנחנו הגברים צריכים להיות אסירי תודה לנשותינו על 'מסירוּת הנפש' העצומה והאינסופית שלהן. ובנוסף לכל זה הן גם יוצאות לעבודה ומפרנסות!!! דבר שהן לא התחייבו לעשות.